שלום לך יקרה! יש נקודה מעניינת שאני פוגשת הרבה באימון סביב אוכל ואכילה. אנחנו מחזיקות בראש איזה מודל של איך אמורה להיראות האכילה שלנו. המודל הזה ניזון מהעבר העשיר שלנו בדיאטות, תפריטים וכללים למיניהם.. וכשאנחנו לא מסונכרנים עם המודל הזה, אז.. בגדול נכשלנו :( אך האם זו האמת? אני מאמינה שבריאות אמיתית לא נמדדת בארוחה אחת, אלא במערכת היחסים שלנו עם האוכל לאורך זמן. אם בבוקר, כשקמתי, בחרתי בקפה עם 3 עוגיות - - - וזה לא מתאים למודל, אז אני לא בסדר! והאנרגיה הזו, ותחושת הכישלון, ממשיכות להזין את הבחירות שלי: "דחף" למתוק, "נפילה" על חטיף, ואפס אמונה ביכולת שלי ליצור עתיד טוב יותר.. לעומת זאת, אם בחרתי בבוקר בקפה עם 3 עוגיות, כי הרגשתי שזה הדבר שהכי מתאים לי כרגע, ואני שלמה עם הבחירה הזו, וזו אגב דוגמה שקרתה לי השבוע.. ההמשך נראה אחרת לגמרי: אחרי שעתיים עשיתי אימון אינטרוולים עצים, אח"כ אכלתי ארוחה סופר מאוזנת שכללה את כל אבות המזון, בהמשך היום היתה עוד ארוחה מלאה, הליכה בערב, ופרי לסיום. האם זו "אכילה מושלמת"? לא בהכרח.. תלוי את מי שואלים ;) אבל זו בהחלט אכילה שמקדמת בריאות, גם אם יש בה כמה גוונים של אפור באמצע.. איך אצלך נתפסת "אכילה מושלמת"?
מהי אכילה מושלמת?




