היה היתה אישה, אולי זה קרה כשהיא עוד היתה נערה, או אפילו ילדה, אבל באיזשהו אופן היא הבינה שאיך שהיא נראית זה לא טוב, וצריך לשנות את זה, ועדיף כמה שיותר מהר. או אז היא שמעה לראשונה את המושג "דיאטה", או "תזונה", או "אורח חיים בריא", או "ניקוי רעלים". מישהו מאוד חכם אמר לה כמה בדיוק היא צריכה לשקול, ומה וכמה היא צריכה לאכול, וכמה נפלא, אכן קרה הפלא המיוחל, והיא ירדה במשקל... את המשך הסיפור את בטח מכירה, כשאותה נערה או בחורה, או אישה לפני/אחרי לידה, שוב עלתה במשקל, וטעמה את טעם האכזבה הראשונה מעצמה, והתגייסה בשנית לספור, למדוד, לשקול ולאמוד עד שהדגל היה שוב בידה! אבלללל... לא אלאה אותך בתיאורים, כי אולי האישה ההיא זו את, ואת פרטי הסיפור (השמור במערכת) את מכירה יותר טוב אפילו ממני. אז היא הרימה אלי טלפון נואש, ושאלה: "מה את מציעה?" "שמעתי שיש לך גישה חדשה, משהו שעובד ממש נפלא, אחרת מכל מה שהכרתי, כמה ומתי ארד במשקלללל?" פה הבנתי שאני צריכה להסביר כי תחילת השאלה וסופה הם יקומים מקבילים. אם את מחפשת לרדת במשקל, אחרי הלידה, לפני הבר-מצווה, בשביל שידוכים, צר לי לאכזב, אני לא הכתובת. לא כי ירידה במשקל היא דבר רע, אלא כי זו לא המטרה שסביבה אני בונה את התהליך. נכון, גם אני עוסקת בתזונה, גם אני מנסה ללמד אותך לאכול בצורה מסוימת, אבל ההבדל "הקטן" הוא הגישה. גישה שמכוונת ליעד של ירידה במשקל, תצטרך בצורה כזו או אחרת לעסוק בצמצום, הגבלה והימנעות. (תבדקי אותי! לא משנה כמה יפה ישווקו לך את זה, בסאבטקסט יהיה שם מה לא.) אבל גישה שמבינה שאני ואוכל, אני והגוף שלי, זו מערכת יחסים עדינה ומורכבת, ומכוונת לנרמול המערכת הזו וליחסים של שלום ושקט, זה מיינדסט אחר לחלוטין. זה אומר שהמטרה היא לא ללמד אותך שוב מה אסור לך לאכול, כמה או מתי מותר לך לאכול, ואיך הפעם תצליחי להחזיק מעמד. המטרה היא להתחיל לשנות את מערכת היחסים שלך עם האוכל, עם הגוף ועם עצמך. בשביל שתביני יותר טוב אתן לך דוגמה מעולם אחר: בעל ואישה שמערכת היחסים ביניהם מורכבת. בנוסף, הבעל מעשן. הם הגיעו לטיפול זוגי, והאישה שואלת: "מתי הוא יפסיק לעשן?" נכון שזו מטרה נפלאה וחשובה בפני עצמה, אבל כשמערכת היחסים מתוחה, זו כנראה לא הנקודה שממנה צריך להתחיל.. קודם צריך לנרמל, להרגיע ולהביא את בני הזוג למצב של שלום, אחווה ואהבה. ואולי יקרה הנס והבעל ירצה מעצמו לעבור שינוי ולהפסיק לעשן, אבל אולי גם לא. זה לא יכול להיות תנאי לשינוי הקשר ביניהם, מבינה? שינוי מערכת היחסים עם האוכל זה שקט בראש, זה הרגעת הדחפים הבלתי נשלטים, זה להתחיל לראות אותי כמישהי ראויה ליחס מיטיב בכל מידה ומשקל. זה לא רק מה לאכול ומה לא, כמה, איך ומתי. זה ללמוד להיות שוב ביחסים טובים עם אוכל ועם הגוף שלי, להיות חופשית ליד אוכל, בלי שהחיים שלי יסתובבו סביב המלחמה הזאת. זה לחזור להיות מי שהייתי לפני שכל הסיפור קרה - - - בפרק הבא אענה על השאלה הניצחת: "אז מה את אוכלת??"
סיפור על אישה שרוצה לרדת במשקל (פרטי המקרה שמורים במערכת)




